בעברית קוראים לו תרנגול הודו, באנגלית הוא "טורקי", במלזית "הולנדי", בהודית "פרואני", אבל ההודי בכלל הגיע ממקסיקו! בסביבות שנת 1530 החל להופיע עוף חדש בתפריטים של האנגלים. מעין עוף גדול, עם הרבה בשר וטעם חדש ומעניין. את העוף הזה הביאו לאנגליה סוחרים שסחרו באזור מזרח הים התיכון, שכונה אז על-ידי האנגלים "טורקיה", כי כל האזור היה חלק מהאימפריה הטורקית. כך השתרש שמו של העוף באנגלית, Turkey. אבל האנגלים היו היחידים שהאמינו שהוא הגיע מטורקיה. כל המדינות האחרות, ובהן טורקיה, חשבו שהוא הגיע מהודו, או מהמקום שבזמנו חשבו שהוא הודו. למעשה, ההודי הגיע בכלל ממקסיקו בסביבות שנת 1520, בתקופה שבה האזור נקרא "איי הודו", Spanish Indies או New Indies. כתוצאה, שפות אירופאיות ואחרות קראו לו "הודי", וביניהן עברית. כאילו לא די בבלבול, כשההודי כבר הגיע להודו, הוא נקרא שם "עוף פרו", ככל הנראה כי כך קראו לו הפורטוגזים שהביאו אותו לשם. הסיפור מוקדש למגדל, שצייר את תרנגול ההודו בתמונה למטה כהגדרה למילה Thanksgiving, במשחק הפיקשנרי המקוון. הסברים מפורטים יותר למקורות ההודי אפשר למצוא אצל מייקל קוויניון, או כאן, ויש גם מצגת שמנסה לתת תשובה לשאלה מדוע האמריקנים אוכלים תרנגול הודו בחג ההודיה.
[קישור ישיר לקטע]
אביבה משמרי, עיתונאית ועורכת ב"גלובס", כתבה מילון למונחי ביוטכנולוגיה. כל מילון שנמצא ברשת הוא מבחינתי אוצר, וכשהוא עברי-אנגלי ועם פירושים השמחה גדולה עוד יותר. [קישור ישיר לקטע]
המילון הרפואי הכי לא רשמי שקראתם. [קישור ישיר לקטע]
בקרוב באמזון, חיפוש בתוך הספרים. כבר עכשיו יש באמזון אפשרות שנקראת Look Inside, שמאפשרת לדפדף בספר ולקרוא כמה עמודים מייצגים ממנו. הפרוייקט הבא, Look Inside II יאפשר חיפוש בתוך עשרות אלפי ספרים, וייתכן שיתוף פעולה עם גוגל. ותודה לג'נט לרנר שהפנתה אותי אל הידיעה. [קישור ישיר לקטע]
אתמול כתבתי על ערבי המשחקים, והיום Ynet המליצו על Pictionary מקוון. זה עשוי מעולה, זה כיף, וזה ממכר!!! [קישור ישיר לקטע]
כתבת "הארץ" מדווחת על ערבי משחקים, ואנחנו, קבוצה של מתרגמות ועוד כמה אנשים שאוהבים שפות ומילים, משחקים כבר כמה שנים טובות. אנחנו משחקים באנגלית, אבל בשנה האחרונה שניים מהמשחקים עשו עלייה, אז אפשר גם בעברית. להלן הפירוט: Fictionary: המשחק שאני הכי פחות אוהבת. מישהו "מנחה" את המשחק. הוא בוחר מילה מהמילון, ומוודא שאף אחד מהנמצאים לא מכיר אותה. כולם צריכים לכתוב פירוש מילוני שנראה להם מתאים, ובמקביל המנחה כותב את הפירוש המילוני האמיתי. ואחרי שהם מסיימים המנחה אוסף את הדפים, ומקריא את כל הפירושים, כולל את הפירוש המילוני, ואז עורכים הצבעה ומבררים איזה הוא הפירוש הנכון. אפשר גם לקבל נקודות על הפירוש הכי יצירתי, או הפירוש שרוב האנשים חשבו שהוא האמיתי, וכו'. Pictionary: תורגם לאחרונה לעברית, אם כי בצורה בעייתית, כנראה כי בארץ מראש מניחים שקהל היעד הוא ילדים. המשחק המקורי קשה ומעניין יותר, אז אם אתם יודעים אגלית מספיק טוב, לכו על המקור. זה בעצם המשחק שמוכר מהטלוויזיה כ"תן קו". מתחלקים לזוגות, בכל זוג יש מצייר ויש מנחש. כל המציירים מעבירים ביניהם קלף שנבחר, ובו ביטוי/מילה, והם צריכים לצייר אותו לבן הזוג שלהם. הזוג שניחש ראשון הוא זה שיזרוק את הקובייה ויתקדם על הלוח. Taboo: זה כרגע המשחק הכי אהוב על כולם, וגם הוא תורגם לעברית בצורה גרועה. משום מה, כל ההעברה של המשחק נעשתה בצורה שונה. בעברית הוא פתאום מגיע עם לוח, ועם מין צפצפה מוזרה שמזכירה משחק ילדים. הקלפים קטנים ולא אסתטיים, ושוב, ההרגשה היא שזה משחק ילדים. באנגלית, לעומת זאת, המשחק עצמו איכותי ורציני יותר. המשחק מורכב מכרטיסים, כאשר על כל כרטיס יש מילה מסוימת, ומתחתיה עוד חמש מילים, שבהן אסור להשתמש כדי להגדיר את המילה הראשונה. לדוגמה, אם המילה הראשונה היא קפה, מתחתיה יהיו רשומות המילים: משקה, בוקר, חלב, שחור, חם, והמשחק יהיה צריך להגדיר לשאר הקבוצה שלו את המילה "קפה", מבלי להשתמש בשאר המילים. אגב, טאבו תורגם לעוד הרבה שפות. לפני שנתיים נסעתי לשפר את האיטלקית שלי באיטליה, ובאחד ימים יצאתי עם עוד כמה אנשים מהכיתה לבר השכונתי. מסתבר שבאיטליה יש בברים פינת משחקים, ואפשר פשוט לשבת ולשחק. ככה מצאנו את עצמנו, גרמני, אוסטרית, הולנדי וישראלית, משחקים טאבו באיטלקית. [קישור ישיר לקטע]
השבוע אצל רוביק רוזנטל, מדברים מוסכניקית. והתוספת שלי היא "הפרונט האחורי", שדווקא לא מופיע אצל רוזנטל, אבל שגור בפי המוסכניקים. [קישור ישיר לקטע]
לפני כמה שבועות גזרתי מ"העיר" את הטור של נילי לנדסמן, כי הייתה בו התייחסות לשפה העברית. היום במקרה ראיתי גליון ישן של "ראש 1", ונזכרתי בטור הזה. לנדסמן כותבת (העיר, 26.6.03): "...בין אם זהו צעצוע האמור להפוך לסמל של מעמד, או חברת בגדים הממציאה את עצמה מחדש, דומה שכל אימת שרוצים למכור פה משהו לצעירים, מצטיידים מיד בחנופה שממנה נובעת גם הגישה הבסיסית שהעברית היא פשוט שפה מכה, שאי אפשר להשתמש בה בבהירות, בתקניות או ברהיטות, ואם כבר מחדדים בעזרתה מסרים, הם יהיו תמיד כאלה שמגרדים את הרצפה מרוב נביבות." ולגבי "ראש 1", לגליון שראיתי צורפה מתנה - "חגורה סופנית". מפחיד, לא? ואם אתם חייבים לדעת מה יש בגליון השבוע, יש שם ים הגנבות! [קישור ישיר לקטע]
סיבל אדמונדס, מתרגמת שעבדה בחטיבת השפות של ה-FBI, מוציאה את הכביסה המלוכלכת החוצה. ואני לא יכולה להתאפק, אז שורה שלישית מהסוף: שגיאת דפוס. צריך להיות security ולא decurity. [קישור ישיר לקטע]
קרם ברולה הוא קינוח נהדר. לא, אין כאן שגיאת כתיב. ברו-לה, או Crème Brulée. המילה Brulée בצרפתית פירושה "שרוף", ולכן "קרם שרוף", בשל הסוכר השרוף שמכסה את הקרם. עכשיו תדעו לתקן את כל המלצרים/ות שמציעים/ות לכם קרם "בורלה", ואם יש לכם השפעה, אולי תוכלו לגרום להם גם לשנות את האיות בתפריט, מי יודע. ואם כבר מדברים צרפתית, אז למה מאפייה שמתהדרת בשם צרפתי, מפרסמת כל-כך הרבה סוגים של "קוראסון" ולא מצליחה לאיית אותם נכון אפילו פעם אחת? (קרואסון, Croissant) [קישור ישיר לקטע]
חיפשתי באינטרנט אתר מסוים, וקיבלתי הודעת שגיאה מעניינת במיוחד:
[קישור ישיר לקטע]
הפטפטת של מאיר סדן היא משחק מילים שכל תכליתו לצבור את כל מה שהגולשים מזינים לתוכו. המטרה היא לראות איך המילים מצליחות להתקשר אחת לשניה ובאילו הקשרים. "זהו ניסוי אינטראקטיבי הבודק את הקשר שבין מילה להגדרה שלה", ומבחינתי זה משחק של אסוציאציות, מילים והגדרות - איזה כיף! [קישור ישיר לקטע]
אז כולם משתמשים בגוגל. אבל מישהו יודע בכלל מה פירוש המילה? [קישור ישיר לקטע]
תמיד נראה לי שבאנגלית יש הרבה יותר צבעים מאשר בעברית. אני זוכרת שבאחד התרגומים שלי נתקלתי בצבע cyan. אין צבע כזה בעברית, ולפי המילון זה "גוון בין כחול וירוק". אבל זאת רק דוגמה אחת. יש גם chartreuse שהוא "ירוק-צהוב", ו-teal שגם הוא גוון כחול-ירוק כלשהו. וזה עוד לפני שהתחלתי בכלל לדבר על מניפות הצבעים שיש לחברות שמייצרות צבעים. שם היצירתיות חוגגת. אם לנו יש "אפור עכבר", "ורוד עתיק" ו"ירוק בקבוק", הם הצליחו לחשוב גם על "הרפתקה אפריקאית", ו"קטיפה רוסית". באחד המגזינים האחרונים של קונספציה הפנו את הקוראים למבחן הצבעים - היכנסו כדי לבדוק אם אתם יכולים לנחש מהו הצבע לפי השם שלו. ואגב, לאסקימוסים אין 400 מילים לשלג. [קישור ישיר לקטע]
אין דבר שמעצבן אותי יותר מזילות של מקצוע התרגום. במוסף "הארץ" מאתמול מתפרסמת כתבה ("עולם חדש, אמיץ, נפלא. מי צריך אותו" מאת לינורה אסא) על ישראלים שחיים באורוביל. מאחר שהישראלים הצטרפו רק לאחרונה, הם יעבדו שנה ללא שכר. אמיר, שהיה סוכן ביטוח בתל אביב, ותמר, תקציבאית, הם אחד הזוגות החדשים במקום. "אמיר ותמר צנועים", כתוב בהארץ, "ואם מישהו בישראל צריך עבודות תרגום מעברית לאנגלית, מוסר אמיר, תשמח תמר לעשות זאת מאורוביל". בכנס של אגודת המתרגמים שנערך לא מזמן, שמעתי משפט ואימצתי אותו מיד, "אל תשכחו שהעובדה שיש לכם ארגז כלים לא הופכת אתכם למכונאים". והמלצה לסיום, אם אתם רוצים להיות מתרגמים, או בכלל להבין קצת על מה נדרש כדי להיות מתרגם ואיך כל זה עובד, קראו בתור התחלה את מדריך קרמיט למתרגם המתחיל שהתפרסם בפורום תרגום ועריכה של נענע, מקום מומלץ בפני עצמו! [קישור ישיר לקטע]
מתרגמים חייבים להיות בעלי תושייה. לא מספיק לדעת שתי שפות, גם לא על-בוריין. תמיד ישנם תחומים שבהם אנחנו פחות בקיאים, מונחים שאנחנו לא מכירים, מונחים חדשים בתחום מסוים, וכן הלאה. האינטרנט הוא כלי חיפוש מדהים שמספק הרבה מאוד פעמים תשובות מהירות ומדויקות שלא היינו יכולים למצוא במקומות אחרים, וודאי לא בזמן קצר כל-כך. בכל מקום אפשרי כבר כתבו על מנוע החיפוש Google ועל אפשרויות החיפוש בו, אבל אני רוצה להתמקד בשתי תכונות חיפוש שיכולות לעזור במיוחד בחיפוש מונחים. [קישור ישיר לקטע]
חזרתי מלונדון, והבאתי לכם מתנה - הפרסומת של Nissan Micra, מכונית כל-כך שונה שיש לה שפה משלה. חברת ניסן השיקה מכונית חדשה, שאי-אפשר לתאר אותה בשום שפה. לכן צריך שפה חדשה כדי להגדיר אותה, שפת ה-Micra. פרסומות של החברה מעטרות את הרכבת התחתית בלונדון, ובכל פרסומת מילה חדשה, עם הפירוש שלה. לדוגמה, המכונית הזאת היא Spafe - Spontaneous yet safe. ולא זו בלבד, אלא שהיא גם Funamic - fun to drive with a dynamic performance. כאן תוכלו ללמוד עוד מילים בשפה החדשה, ולצפות בפרסומת היפהפייה שביים דייויד לינץ' (טווין פיקס, מלהולנד דרייב). [קישור ישיר לקטע]
לרגל נסיעתי ללונדון, אני מפרסמת כאן את האימייל המקסים שקיבלתי מאלזה, שעברה לגור בלונדון לכמה חודשים. [קישור ישיר לקטע] |